כמה משקל את נותנת למשקל?

שקילה

כמה פעמים עלית בבוקר על המשקל וראית משהו שלא אהבת?

זה יכול להיות משקל גבוה מדי, זו יכולה להיות עלייה או תקיעות במשקל בזמן תהליך דיאטה,

זו יכולה אפילו להיות ירידהכן ירידה במשקל

אך לא מספיק גבוהה כפי שרצית, ציפית וקיווית.

נשאלת השאלה- כמה משקל את נותנת למשקל?

כמה המשקל הזה מנהל לאחר מכן את שגרת יומך, את בחירות האוכל שלך, את מצב רוחך והבטחון העצמי איתו את מסתובבת לאורך היום?

המשקל הידוע לשימצה- הוא השופט והתליין

הוא גוזר גורלות

הוא מכתיב לך אם היום זה יום טוב או רע

יכול להיות שקורים דברים נפלאים בעולם, אך הבוקר שלך כבר הלך…

דוגמה מלקוחה שמתארת לי יום רגיל בחייה:

"התחלתי טוב,

ירדתי 1.5ק"ג בשבוע הראשון של הדיאטה,

נעמדתי על המשקל והתבוננתי במספרים כאילו הם ייתנו לי מענה לסוד החיים  הטובים.

ציפיתי בקוצר רוח לעלות שוב על המאזניים בשבוע שלאחר מכן,

ואכן ירדתי 800 גר' בשבוע שלאחר מכן ועוד חצי ק"ג בשבוע שאחריו.

סה"כ ירדתי כ 7 ק"ג ב 4 חודשים והייתי בעננים. נראיתי טוב, הרגשתי נפלא

המשקל היה חבר טוב שלי, בן לוויה שטפח לי על השכם. ציפיתי לימי שישי בבוקר על מנת לראות

את המספרים יורדים.

ואז כבר לא…

נתקעתי

משקל תקוע לא זז. צנחתי צניחה חופשית לתהומות של מצב רוח ירוד, תסכול, תיעוב עצמי וספקות בקשר ליכולת שלי להצליח ולהיות אי פעם רזה.

למה אני כזו לוזרית שלא מצליחה לרדת במשקל שלה?

החלטתי להנמיך ציפיות ולקוות רק לחצי ק"ג בשבוע הזה.

אך שעליתי על המשקל ראיתי שלא רק שלא השגתי את המטרה הצנועה שקבעתי לעצמי, אלא

שאפילו עליתי במשקל!!

מכאן החלה התדרדרות מהירה.

חשבתי לעצמי שאם השקעתי ולמרות זאת עליתי-  כלום בתהליך הזה לא שווה.

הרי ויתרתי על קרואסון החם בישיבת הצוות כשולם אלו והתמוגגו ממנו,

גם שכולם אכלו מהחלה בשבת- אני ויתרתי. כל כך הרבה ויתורים עשיתי והמשקל מראה שאני כשלון.

בשביל מה להתאמץ בכלל?"

החלטתי שמגיע לי לאכול!

מגיע לי להיות כמו כולם, בשביל מי אני חיה?

"חיים  רק פעם  אחת" אמרתי לעצמי..

מיותר לציין שזו  הייתה מעידה שהובילה למפולת שלגים, ובעקבותיה עליתי את כל מה שהצלחתי לרדת ואפילו "הרווחתי"  עוד 1.5 ק"ג יותר מנקודת ההתחלה. משקל היעד שלי הלך והתרחק..

משקל הוא חבר הפכפך

לעיתים הוא משקף את כל החלומות והמאווים שלנו

הפנטזיות שלנו בנויות על הרגע שנגיע למספר הנכסף שבו נהיה רזים ומאושרים וללא כל דאגות בחיים

הרי הגענו כבר ליעד שכל- כך רצינו.

ולעיתים הוא האויב הכי גדול שלנו, הוא מכיר את כל נקודות התורפה שלנו,

הוא יודע לומר לנו את כל הדברים הכי אויימים שלא היינו חולמים לומר לאחרים, אך לעצמנו אנו מרשים ובגדול.

הוא מחליט עבורינו אם אני היום היינו טובים או רעים,

והוא יכול להרוס כל חלקה טובה ולהרוס תהליך מאוד ארוך, משמעותי וחיובי שאנו עוברים רק כי הוא מראה לעיתים דברים שונים מהציפייה שלנו.

ציפיות להשאיר לכריות

בעצם, המשקל הוא לא האויב!

אולי זו הציפייה שאנו מלבישים עליו שלא תמיד ריאלית,

או שפשוט לוקח לה מעט יותר זמן להתממש?

הרי יכול להיות שהיינו ממש בסדר, אכלנו מאוזן ומסודר, עמדנו בפני פיתויים שונים,

ביצענו פעילות  גופנית

סה"כ מרגישים טוב עם עצמנו.

ואני אומרת:

כשאנחנו בסדר- אנחנו בסדר!

שאנחנו בסדר אנחנו יודעים שאנחנו  בסדר

אנחנו לא באמת צריכים את המשקל באותו הרגע  לאשר לנו את אופן התנהגותינו.

בדיוק שכאשר אנחנו "לא בסדר" אנחנו  יודעים את זה טוב מאוד.

כלומר- לא בהכרח  אנו צריכים ציון מספרי כדי לדעת שאנו בדרך הנכונה או הלא נכונה.

אז איך אני אדע שאני בכיוון הנכון?

פשוט מאוד,

אנחנו מרגישים בגופינו,

מרגישים שהמכנס נסגר יותר טוב, הבגד פחות לוחץ

שסוף סוף נכנסת לשמלה שרצית מהעונה הקודמת,

שיש פחות נפיחות בבטן, שיש יותר תחושה של קלילות

יותר תחושת שליטה

המספר הוא רק עוד מדד שמכוון אותנו למטרה שלשמה באמת אנו עושים את כל המאמץ הזה:

להרגיש טוב עם עצמי!

האם ניתן למשקל להיות השופט הגדול?

תארו לעצמכם מצב שבו היה לכם שבוע גרוע.

עליתם על המשקל וראיתם שהשמנתם :(

האם המשקל חידש לכם משהו?

כנראה שלא

האם זה מדכא ומוציא אוויר מהמפרשים?  כנראה שכן

בראש המחשבות האוטומטיות הן:

"בחיים לא ילך לי"

"אני לא אצלחי"

אין לי כח רצון"

שרק מרחיקות אותנו מהמטרה

כמו כן,

תארו לעצמכם מצב שבו היה לכם שבוע טוב מבחינת השמירה על המשקל

עליתם על המשקל וראיתם שלא ירדתם כמו שחשבתם – גם זה קורה.

לגוף יש את הקצב והרצונות משלו.

למרות שהייתם טובים מגיעות מחשבות אוטומטיות אחרות:

"מה שווה כל השמירה הזו  אם בסוף אני רואה רק … ירידה?"

"כבר עדיף היה לאכול את הדברים הטובים שויתרתי עליהם"

מחשבות כאלו יכולות להסיט אותנו מהדרך החיובית בה צעדנו ועמה הרגשנו דווקא טוב

ולגרום לנפילה שתביא עימה עלייה במשקל  במקום להמשיך בדרך ולראות עוד ירידה  בשבוע שלאחר מכן.

כלומר- הפרשנות שאנחנו  נותנים למשקל בין אם עלינו ובין אם ירדנו לא מספיק-

לרוב לא מעודדת אותנו ולא מחזקת אלא עושה בדיוק את ההיפך.

אז מה, את רוצה שלא אשקל בכלל?

לא אמרתי זאת

בכל זאת המשקל יכול לתת לנו כיוון ואומדן וגושפקנא לדרך שאנו עושים

אך אני רוצה בהחלט להזכיר שהמשקל אינו המדד שעל פיו אנו צריכים לשנות את התנהגותו  בהכרח.

אנחנו צריכים לזכור שהשקילה היא נקודה אחת בזמן , מתוך תהליך ארוך טווח.

לעיתים רואים תוצאות יותר מעודדות ולעיתים פחות

זה חלק מהחיים

זה חלק מכל תהליך!

אין  אדם  שתמיד יורד קבוע וכל הזמן

הדרך רצופה מהמורות

לעיתים עולים מעט או נתקעים

לעיתים  אנחנו על הגל, מי יכול עלינו?

חשוב לזכור להסתכל על המשקל בצורה שלא תקבע ותחליט האם  אנחנו  בסדר או לא

ולא לתת יותר מדי משקל למשקל

אחרת אנחנו  עלולים לפספס דרך ותוצאות נפלאות .

שלכם,

טלי

 

תגובות

תגובות

אהבתם?  שתפו,  sharing is caring :)

כתיבת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם

top